הסיפור של אלעאי מאיר גבאי ז״ל · אלעאי מאיר דרכנו
קמפיין גיוס · בונים את בית הכנסת אלעאי מאיר 37% תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
אלעאי מאיר מחייך

הסיפור שלו

שנתיים של אור

כפי שרעות גבאי, אמא של אלעאי מאיר, מספרת — מילה במילה, מהלב.

הסיפור של אלעאי מאיר גבאי

בקולם של ניסו ורעות

ההורים של אלעאי מאיר מספרים את הסיפור במילים שלהם — הרגעים, האובדן, והשליחות שנולדה.

אלעאי מאיר גבאי ז״ל נולד בי״ג באייר, בהילולה של רבי מאיר בעל הנס ושל רבי יהודה בר אלעאי — ומכאן שמו. ילד יפה, חכם ושובה לבבות — מלא נתינה ורגישות כלפי כל מי שסבב אותו. השנה הוא חגג שנתיים.

יום ראשון · 21:00 בערב

חום. כמו כל ילד

אלעאי מאיר פיתח חום — כמו כל ילד שמפתח חום. למחרת נשארנו איתו בבית. הוא קם בבוקר, ביקש לאכול, שתה, צפה בטלוויזיה. ילד רגיל ביום חולי רגיל.

לקראת עשר נרדם, והתעורר בסביבות אחת-עשרה — חלש.

יום שני · הצהריים

שטף דם קטן ביד

במרפאה הבחין ניסו, אבא של אלעאי מאיר, בשטף דם קטן ביד. הוא שלח לי תמונה ושאל אם אלעאי מאיר קיבל מכה. אמרתי שלא. שאלתי גם את המעון אם ייתכן שנעקץ — ואמרו שלא.

הרופאה ראתה את שטף הדם ומיד שלחה אותנו למיון. כשהוצאתי את אלעאי מאיר מהרכב, כבר כל הפנים שלו והגוף היו מכוסים בכתמים. תוך חמש דקות היינו בחדר הלם — חמישה רופאים מעליו. מיד נאמר לנו: חשש לחיידק.

אלעאי מאיר עוד היה בהכרה. הוא ביקש שאוציא לו את החמצן מהאף, וביקש לקום.
אמרתי לו: תכף נקום, תכף נוציא לך את החמצן.

שעות בודדות בבית החולים

עוד בבוקר הוא ביקש לאכול מול הטלוויזיה

אף אחד לא הכין אותנו לזה. הגענו עם ילד שיש לו חום — ובתוך שעות עמדנו מול מלחמה על החיים שלו. ניגשתי אליו, אמרתי לו שאני אוהבת אותו, שאמא ואבא פה לידו, שלא יפחד.

הרופאים נלחמו עליו בכל הכוח, ואנחנו זעקנו לשמיים. אני יושבת ומתפללת: ה', אל תיקח לי את הילד, אני אעשה הכול.

26 שעות מהחום הראשון

ואז נהיה שקט

עשרים ושש שעות. זה כל מה שעבר בין הרגע שבו מדדנו לו חום — רגע שכל הורה מכיר — לרגע שבו הרופא פתח את הווילון ובישר לנו שהם מצטערים, ושהם באמת עשו הכול.

חיבקנו ונישקנו אותו, אמרנו לו שאנחנו אוהבים אותו המון, והתחלנו במסע החדש שלנו — המסע של "החיים בלעדיך".

היום

השליחות שנולדה

היום אנחנו למען מטרה אחת משותפת: להציל חיים ולהעלות את המודעות לחיידק האלים — חיידק שיש לו חיסון שאינו נמצא בסל התרופות, חיסון שיכול לחסוך אובדן ממשפחות אחרות.

אחרי השבעה נאמר לנו שבונים בית כנסת, ממש צמוד לבית — ושהוא יהיה לעילוי נשמתו של אלעאי מאיר. יש לנו שליחות: להשאיר את האור שאלעאי מאיר האיר לנו. להשאיר אותו פה.

ומה אני קוראת לכולם? אני לא אומרת לכם לחסן. אני אומרת לכם: לכו, תקראו, תחקרו, תשאלו איך אפשר להתמגן. זאת המשימה שלנו — בשמו של אלעאי מאיר.

אלעאי מאיר עם כיפה וטלית בגן

דברים מהלב

רעות גבאי, אמא של אלעאי מאיר, במילים שלה

להצטרף לקיר ההנצחה